<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימנים י"ח—י"ט</h1>
<h2>דף צט:</h2>
כתב הרשב"א ז"ל חתיכת נבלה שאינה ראויה להתכבד שנתערבה באחרות וכן כל שאר איסורין שנתערבו יבש ביבש בטלין אפילו אחד בתוך שנים ואפילו איסור מדבריהם אין כאן. ואוכל כל אחד בפני עצמו וכשאוכל האחד אומר אני שהוא של היתר וכן בכולם ואפילו באחרון אומר מה שנאכל היה של איסור וזה של היתר מה שאין כן בדברים הנבללין ולפיכך אינו אוכלן כאחד ואין מבשלן כאחד עבר ובשלן כאחד כל אחד מותר בפני עצמו והרוטב בנותן טעם. [ויראה לי] שאין דברים אלו אמורים אלא באיסורי נותני טעמים אבל בשאר איסורין לא כגון תרומה וכיוצא בה שאפילו יבש ביבש אינה עולה בפחות ממאה. כל איסורין של דבריהם הקלים שאין להם עיקר בתורה כגון חלת חוצה לארץ ותבשילי גוים וגבינה של גוים יש מגדולי המורים שאמרו שאין צריכים [ששים] אלא אפילו נתערבה גבינה של גוים בתוך גבינה כשרה בין ביבש בין בבלול אפילו חד בתרי מותר ויש מחמירין בהן כשאר איסורין של דבריהם בששים וכן ראוי להורות בכולן חוץ מחלת חוצה לארץ עכ"ל.
